חתיכוש וניישטי, סיפור אהבה – או איך להכיר גברים בגבעת שמואל

בתור אושייה מטעם עצמי אני בוחרת לחלוק סיפורים ואנקדוטות לגבי חיי הכוללים את אהוביי, מהם הראשון וחתיך לשמו – חתיכוש. רבים הפוגשים אותי שואלים "ניישטי, איך הכרת את בנזוגך חתיכוש?" ואני מופתעת כל פעם מחדש שעוד לא סיפרתי את הסיפור בצורה רשמית. אז אחרי שעוד מישהו התעניין בסיפור ההיכרות הזוהר והמדהים שלנו החלטתי לספר אותו כאן ולתת תקווה, שידעו שלפעמים אהבה מוצאים בגבעת שמואל. יש לציין של השמות בסיפור בדויים אלא אם צוין אחרת.

 

פעם, לפני הרבה הרבה שנים, היה הייתה רווקה יפה ורזה בשם יעל (שבאמת הייתה הרבה יותר רזה מהיום, יש תמונות להוכחה) שגרה בתל אביב בדירה עם חברתה בלהה. יעל הכירה את בלהה בתקופת לימודיהן המשותפת ואף גרו יחד שנה אחת במעונות האוניברסיטה. לאחר שבלהה סיימה את הלימודים וליעל נשארה עוד שנת לימודים אחת (אבל ממש קלילה, כמה קורסים) בלהה הציעה ליעל לעבור לגור יחד בדירה בתל אביב, ואף מצאה להן דירה. הדירה, המתפוררת אך המקסימה, שכנה במרכז תל אביב ושם גרו להן השתיים כשנה בערך עד שבלהה הכירה את יעקב ואחרי רומן בזק עברה לגור איתו ב – לא יודעת אם ניחשתם אבל הנה זה בא – דירה מהממת בגבעת שמואל. יעל ובלהה נשארו בקשר כדרכן של חברות וביום עצמאות אחד, אי שם בשנת 2010, בלהה ויעקב ארגנו ברביקיו ("על האש" בלשון העם) והזמינו כמה מחבריהן. בלהה הזמינה 2 חברות שלה, יעל ושרי, ועוד חברה של שרי ויעקב הזמין את חברו הטוב יוסף (לא שם בדוי לשם שינוי) שהיה (ועדיין) שף יוצא מין הכלל שיבוא לתפעל את הגריל ("מנגל" בלשון העם). יוסף הביא איתו את חברו הטוב חתיכוש (שאז עוד לא נקרא כך בלשון העם). יעל, שהייתה אז הרבה יותר ביישנית ופחדנית ממה שהיא היום, חשבה אולי לסרב להזמנה אבל בסוף היה לה טרמפ עם שרי ולא היו לה תוכניות אחרות אז היא כבר באה לגבעת שמואל.

ביום האירוע נסעו יחדיו שרי, חברתה ויעל לרחוב אחד בגבעת שמואל, בו על פי השמועות גרו (ועדיין כנראה גרים) כמה קרובי משפחה של כמה ממשפחות הפשע הידועות בארץ. יעל הגיעה למקום אך התנהגה לרוב כפרח קיר, לא דיברה יותר מידי, בעיקר ניסתה להתחבא על הספה. ברגע שבו נקראו האורחים לעבור למרפסת, שם תופעל הגריל ונערך שולחן האוכל, יעל נעמדה פנים אל פנים מול האורח שיוודע בהמשך בשם 'חתיכוש', הסתכלה עליו ונדהמה מכמה עיניו ירוקות ויפות. מאותו רגע היא המשיכה לא להחליף איתו מילה אבל עקבה אחרי כל מה שאמר ועשה. הוא הביע נימוסי שולחן נאים, סיפר שהוא עורך המשנה של כתב העת המשפטי של האוניברסיטה העברית (מסתבר שגם פגש את כבוד השופט אהרן ברק), הציע לכל הסובבים שתייה חמה/קרה לאחר הארוחה ובאופן כללי היה חתיך. בתום הארוחה, אחרי שהאורחים עזבו את המקום, יעל, שלא היה לה יותר מידי ניסיון בכל הקטע של להתחיל עם גברים, שלחה הודעה לחברתה בלהה. "בלהה, האם הארוחה הזאת הייתה בניסיון לשדך בין מישהי למישהו היום?". בלהה לא הבינה את הרמז וענתה "לא, לא ניסינו לשדך אף אחד". יעל, שראתה שאין כאן קליטה (או בגלל שזה היה בגבעת שמואל) שאלה בצורה קצת יותר ישירה "בלהה, לחתיכוש יש חברה?" ואז נפל האסימון. יום למחרת יעקב התקשר ליעל ושאל אם זה יהיה בסדר שיעביר את מספר הטלפון שלה לחתיכוש, כי הוא ישמח אם יסתדר לו מקום בגן עדן מהשידוך. לחתיכוש נאמר שאחת הבנות במפגש שמה עליו עין (דבר שהפתיע אותו מאוד, משום שיעל עשתה חיקוי מהמם של דג באותו אחה"צ) ושהנה המספר שלה, הוא מוזמן להתקשר. חתיכוש אכן התקשר והשאר היסטוריה.

מאז הרבה מים עברו בנחל אלכסנדר – חתיכוש ויעל יצאו, נפרדו, חזרו,עשו ילד, קנו מכונת קפה ביחד, כל הדברים שזוגות עושים. יעקב ובלהה המשיכו להיות בקשר בעייתי עד שלבסוף נפרדו, וגם דרכיהן של יעל ובלהה כחברות התפצלו בהמשך. המסקנות מהסיפור הזה הן שכדאי להגיד כן להזדמנויות גם אם הן מפחידות אותנו, לא לפחד לקחת יוזמה (יעל מעולם לא התחילה עם אף אחד לפני חתיכוש, גם לא אחרי כך, למען הסר ספק) ושמסתבר שאפשר למצוא דברים טובים בגבעת שמואל.

חתונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s